הקשר בין אוורור חלל הגידול ופחמן דו חמצני.

כאשר צמחים גדלים או פורחים הם שואבים פחמן דו חמצני (CO2) מהאוויר.

כאשר הצמחים עדיין נבטים או ייחורים קטנים כמות ה- CO2 בה הם משתמשים היא יחסית זעומה, אחרי הכול לצמחים הקטנטנים האלה יש רק קומץ של עלים זעירים שבאמצעותו הם “נושמים”.

חוק בגידול צמחים שעלינו לזכור:

“ככל שהצמחים שלנו גדלים יותר, כך הם גדלים עוד יותר”.

ככל שהצמח יצמיח יותר עלים כך הוא יהיה מסוגל להמיר יותר אור לאנרגיה של צמח ולצמוח יותר זהו כלל חשוב שעלינו לזכור כאשר אנו בוחרים אוורור לחללי גידול.

דרך נוחה לזכור כלל זה היא לחשוב על הצמחים שלנו במונחים של הסכום הכולל של פני שטח העלים.
שטח פני העלים נותן לנו תובנה שימושית לסך כל פעילות הדיות והפוטוסינתזה שהצמח יבצע בתנאים אופטימאליים.

לדוגמא: לצמח צעיר עם כשישה עלים קטנים עשוי להיות פני שטח עלה בסביבות 50 ס”מ מרובע, בהמשך מחזור הגידול אותו צמח צעיר יצמיח בסביבות 1000 ס”מ מרובע בתקופה של חודש בלבד זהו גידול עצום!
עכשיו, נכפיל את הגורם זה במספר הצמחים שיש לנו בחדר הגידול ונהיה מסוגלים להבין את הדברים הבאים:

כאשר הצמחים צעירים, הדרישות הסביבתיות שלהם לא מסובכות וקלות לריצויי.
אבל, כאשר הצמחים צומחים במהירות הם יכולים להגיע ל”תקרת זכוכית” שבה הכמות של ה-CO2 הזמין אינה מספיקה להתפתחות אופטימאלית.
זו הסיבה שהרבה מגדלים חדשים מדווחים ש”הכול בסדר עם הצמחים” עד שהצמחים שלהם גדלים מעט ואז הם מתחילים להראות סימנים של חולשה ועם הכניסה לתקופת הפריחה, הצמחים מותשים לחלוטין.

ההתעייפות שמתוארת נובעת מחוסר בפחמן דו חמצני (CO2) בסביבת הצמחים.

ככל שהצמחים גדלים הם מרוקנים את האוויר בחלל הגידול מפחמן דו חמצני וממלאים אותו בחמצן.

בגידול הביתי נתמודד עם בעיית התרוקנות הפחמן הדו-חמצני (CO2\פד”ח), בשתי דרכים עיקריות:

• אוורור

אנו נוציא את האוויר החם המשומש שהתרוקן מפחמן דו חמצני ונכניס במקומו אוויר טרי וקריר מבחוץ.

• הוספת פחמן דו חמצני

אנו יכולים להוסיף פחמן דו חמצני ממיכלי CO2 זהו פתרון יעיל ונוח

אנו יכולים להשתמש גם בתגובות אורגניות המפיקות פחמן דו חמצני (שמרים וסוכר לדוגמא).
או תגובות כימיות שיבצעו פעולה דומה (סודה לשתיה עם חומץ לדוגמא).
ניתן גם להשתמש במבערים שמפעולת השריפה משחררים פחמן דו חמצני.