התחברות / הרשמה
המדריך המלא לייחורים בעשרה שלבים:
במדריך זה נלמד כיצד לייחר צמחים איכותיים.
ייחורים הם דרך קלה ונוחה לשכפל צמח בעל גנטיקה איכותית.
כיצד עובד התהליך?
ללקיחת ייחורים קיימות טכניקות ופטנטים רבים ליישום, אך העיקרון הוא זהה בכולן:
חיתוך של ענפים מצמח אם (צמח תורם) והשרשה של הענף בתנאים מתאימים עד לשלב בו השורשים בוקעים מהענף והוא מוכן לשתילה בעציץ בגינה או במערכת הידרופונית.
הציוד הנדרש כדי לבצע ייחור:
צמח אם, ממנו ניטול את הייחורים.
סכין סקלפל (להב כירורגית), לחיתוך הענפים.
מספריים חדות לגיזום עלי הייחור.
הורמון השרשה, חומר המזרז את השרשתו של הייחור בקוביית ההשרשה.
קוביית השרשה, אשר תספק מצע גידול נח לשורשים הצעירים.
חממית, (אינקובאטור של צמחים) פרופגטור שבאמצעותו נוודא רמות לחות גבוהות וטמפרטורות מתאימות להבטחת הישרדות הייחורים.
מנורה, נזדקק לאור בעל גוון קר בעצימות עדינה יחסית. לרוב נשתמש בנורת פלורוסנט קומפקטי או מנורת MH.
ציוד נוסף:
מספריים, לחיתוך העלים של הייחורים.
אלכוהול, לחיטויי הציוד וסביבת העבודה למניעת זיהום ע”י פתוגנים וירוסים חיידקים וכיו”ב.
מים מטוהרים או מזוקקים, בתהליך הייחור אנו נשתמש במים שעברו טיהור באוסמוזה הפוכה או מי מזגן מסוננים כדי לאפשר סביבה נקייה וסטרילית לייחורים העדינים.
שפריצר (מיכל ריסוס), באמצעותו נרסס את פנים החממית לשמירה על לחות גבוהה ולריסוס הייחורים כדי למנוע התייבשותם.
דישון לייחורים, קיימים מוצרים שמכילים חומרי הזנה שמוסיפים למים במיכל הריסוס בעזרתם ניתן לשפר את סיכויי ההישרדות של הייחורים.
פרלייט או ורמקוליט– יפוזרו בתחתית החממית כדי שיספגו מים ויעזרו לשמור על רמות לחות גבוהות.
שיפוד או צ”ופ סטיק– לביצוע החריץ בקוביית ההשרשה במידה ואין. ניתן להשתמש בכל מקל בגודל המתאים.
שלב ראשון
לאחר שהכנו את כל הציוד לצורך תהליך הייחור, נתחיל בשלבי הייחור.
בשלב הראשון נכין את צמח האם לייחורים מושלמים.
צמחי אם איכותיים יפיקו ייחורים חזקים שיגדלו להיות צמחים חזקים בריאים ומניבים.
הכנת צמח האם ללידת הייחור,
תהליך הייחור הינו התהליך הטראומטי הגדול ביותר אותו מסוגל הצמח לחוות.
הייחורים עוברים שינויי מבני אינטנסיבי כאשר הם הופכים מאיבר צומח (ענף) לצמח עצמאי.
הגבעול שבעבר הצמיח עלים מוכרח כעת להצמיח שורשים על מנת לשרוד הייחור נמצא בשלב העדין ביותר בחייו כרגע.
הייחורים יצמיחו שורשים במהרה כאשר הגבעול עשיר בריכוזים גבוהים של פחמימות וריכוז נמוך של חנקן.
בכדי ליצור ריכוז גבוהה של פחמימות אנו נשטוף היטב את מצע הגידול של צמח האם על מנת להוריד את רמות הדשן בצמח.
המחמירים יבצעו תהליך של דישון עלוותי הפוך שבמהלכו נרסס את עלוות הצמח (העלים) במים מזוקקים דבר שיגרום לדליפה של חומרי הדישון (בעיקר חנקן) מהצמח.
כדי לבצע דישון עלוותי הפוך אנו נמלא מיכל ריסוס במים מזוקקים ונרסס את כל עליי הצמח בכבדות במשך שלושה עד ארבע ימים.
כתוצאה מתהליך זה עלים מבוגרים יותר יהפכו לחיוורים יותר וצמיחת הצמח תואט כאשר הצמח ינצל את מקורות החנקן ויצבור פחמימות.
פחמימות והורמונים ימצאו בשפע בענפים המבוגרים יותר הנמצאים בחלקו התחתון של הצמח והם יהיו המתאימים ביותר לחיתוך לצורך ייחורים וסיכויי הישרדותם יהיו גבוהים יותר.
ייחורים שיילקחו מחלקיו העליונים של הצמח ישרישו באיטיות יחסית.
שלב שני
(חיתוך הייחורים ונטיעה)
כאשר אנו חותכים את הייחור מצמח האם, עלינו לוודא שהחיתוך יתבצע בין שני צמתים של צמיחת עלים.
את החיתוך נבצע באמצעות סכין סקלפל, אנו נבצע חיתוך בזווית 45 מעלות בענף שעוביו אינו עולה על 0.6 ס”מ ושאורכו לפחות 3 ס”מ ולא יותר מ- 5 ס”מ.
יש לוודא שקצוות הענף לא נמעכים במהלך החיתוך.
לאחר מכן “נפשיט” שניים שלושה עלים מחלקו התחתון של הענף כדי שיכנס בקלות לתוך קוביית ההשרשה.
טיפ: בכדי להגדיל את פני השטח לספיגת הורמון ההשרשה, ניתן לבצע חיתוך אנכי באורך 1-2 ס”מ בתחתית הענף (חיתוך שיפצל את הענף לשניים במרכזו).
החיתוך יאפשר לייחור שטח גדול יותר לספיגת הורמון השרשה וליצירת השורשים.
בנוסף, ניתן לגרד באמצעות סקלפל מעט מהשכבה החיצונית של תחתית הייחור מאותה סיבה הנ”ל.
חובה לוודא שהשארנו לפחות שני סדרות של עלים מעל לקוביית ההשרשה ועוד סדרה או שתיים של עלים שגזמנו מתחת לפני שטח קוביית ההשרשה.
מייד לאחר החיתוך, נטביל בזריזות את תחתית הייחור בהורמון השרשה (ג’ל או אבקה).
ניתן להשרות את הייחורים במים מזוקקים ברמת חומציות שבין 5 ל 6, הייחורים ימתינו במים עד שנסיים לחתוך את שאר הייחורים ובסיום להטביל אותם בהורמון ההשרשה.
כעת הייחורים מוכנים לנטיעה בתוך קוביית ההשרשה.
שלב שלישי
(מצע ההשרשה)
הייחורים זקוקים למצע גידול שיקל על התפתחות שורשים ויהיה נוח לשתילה במצע הגידול העתידי.
לצורך כך ניתן להשתמש בקוביות צמר סלעים או דסקיות ג’יפי (כבול).
על מנת להכין את מצע ההשרשה, אנו נשרה אותו במים עם רמת חומציות מאוזנת שבין 5-6 למשך מספר שעות.
לאחר מכן נוציא את מצע ההשרשה מהמים ונאפשר למים להתנקז ממנו.
למצע השרשה טוב תהיה יכולת ניקוז טובה אך גם אחיזה במים כדי לאפשר רמות לחות גבוהות בסביבת בסיס הגבעול.
לאחר ההשריה נדקור חור במרכז חלקו העליון של מצע ההשרשה באמצעות שיפוד או צ’ופ סטיק, החור יעבור לאורך שלושת רבעי המצע ויגיע עד לס”מ מתחתיתו.
שלב רביעי
הורמון השרשה.
כעת נוציא את הייחורים שהשרנו במים ונטבול את תחתית הגבעול (הצד שחתכנו לאורכו) בזריזות לתוך הורמון ההשרשה ונוודא שהוא מצופה לחלוטין בהורמון ההשרשה (באבקה או ג’ל) וזאת בכדי למנוע חדירה של אוויר לגבעול הטרי.
לאחר מכן נשחיל את הגבעול המצופה לתוך החור שביצענו בקוביית ההשרשה שהרטבנו במים מזוקקים עם חומציות מאוזנת.
מומלץ לטפטף מעט ג’ל או אבקה ישירות לתוך החור שאליו נכניס את הייחור הטרי.
לבסוף נלחץ בעדינות את קוביית ההשרשה כדי לצמצם מרווח בין הגבעול לדפנות החריץ שביצענו.
שלב חמישי
הכנת פרופגטור (חממית) להנחת הייחורים.
הפרופגטור עוזר לנו לשמור על רמות לחות גבוהות (מעל 95%) בסביבת הייחורים ולשם כך אנו נרסס את דופנותיו הפנימיות במים.
בנוסף לכך מומלץ להניח שכבה דקה של פרלייט או ורמקוליט בתחתית הפרופגטור.
את השכבה אנו נציף בשכבה דקה של מים בעלי חומציות מאוזנת 5-6.
הייחורים צריכים להיות לחים כל הזמן ולכן אנו נרסס אותם במים בעלי חומציות מאוזנת פעמיים שלוש ביום במהלך היומיים הראשונים.
במהלך ריסוס העלים והגבעול עלינו לוודא כי גם חלקם התחתון של העלים נרטב.
יש לזכור כי לייחורים בשלבים הראשונים אין שורשים והם סופגים מים וחומרי הזנה מהעלים בלבד.
טיפ לא להספיג את קוביית ההשרשה יתר על המידה כדי להימנע ממצב של ריקבון.
שלב שישי
תאורת ייחורים.
הייחורים ישרישו הכי מהר בתנאים של 18-24 שעות של תאורה פלורוסנטית בגוון ספקטרום קר.
לצורך כך עדיף להשתמש בנורות CFL (פלורוסנט קומפקטי) או נורות T5.
יש למקם את הנורות במרחק של כ-20 ס”מ מעל הפרופוגטור.
אם בכל זאת נבחר להשתמש בנל”ג יהיה עדיף להניח את הייחורים במרחק בו הם לא יקבלו תאורה ישירה ועוצמתית מדי.
לשם כך נוכל להרחיק את מקור האור או להניח את הפרופוגטור בצד חלל הגידול.
שלב שביעי
ייחורים משרישים באופן המהיר ביותר כאשר רמות הלחות באוויר הן בין 95%-100% במהלך היומיים הראשונים ויורדים בהדרגה לכיוון 80%-85% לחות בשבוע שלאחר מכן.
ניתן להוריד את רמות הלחות בפרופוגטור באמצעות חורי אוורור מובנים או באמצעות פתיחה וסגירה של המכסה.
ניתן להעלות את רמות הלחות בפרופוגטור באמצעות ריסוס מים מזוקקים על העלים ופנים הפרופוגטור.
טיפ– עדיף לחתוך בחצי את עליי הייחורים לאחר השתילה כדי לצמצם את תהליך הדיות ולשפר את סיכוי ההישרדות.
שלב שמונה
ייחורים משרישים באופן המהיר ביותר כאשר מצע ההשרשה יהיה חמים במספר מעלות מהאוויר הסובב אותם.
מצע השרשה חמים מעודד תהליכים כימיים אצל הייחורים ואילו רמות אוויר קרירות יותר מאטות את תהליך האידוי של נוזלים מהצמח.
מצב זה ישפר את סיכויי ההשרשה של הייחורים וימנע טראומה שנגרמת מחוסר בלחות.
לתוצאות טובות יש לשמור על טמפ’ מצע ההשרשה שבין 24-27 מעלות צלסיוס.
ניתן להיעזר במשטח חימום לייחורים לצורך זה.
רמות האוויר צריכות להיות 2-3 מעלות פחות מכך.
טיפ – מצע גידול שיתחמם מעל 29 מעלות צלסיוס יזיק לייחורים ויש להימנע מחימום יתר.
שלב תשיעי
יתכן כי חלק מהייחורים יראו סימנים של נבילה אך יתעוררו מחדש בתוך מספר ימים.
באופן כללי הם צריכים להראות סימני חיוניות בתוך פחות משבוע.
יתכן כי ייחורים שיישארו נבולים לאחר יותר משבוע ישרישו באופן כה איטי שלא יאפשר להם להדביק את קצב הצמיחה של האחרים.
ניתן להיפטר מהייחורים הללו או פשוט לתת להם עוד מספר ימים בפרופוגטור לאחר הוצאת האחרים על מנת להדביק את הפער ולהצמיח שורשים איתנים.
שלב עשירי
ייחורים אמורים להשריש בתוך שבוע עד שלושה שבועות.
כיצד נזהה ייחורים שהשרישו?
-שורשים בוקעים החוצה מתחתית וצידי קוביית ההשרשה.
-קצוות עלים מצהיבים.
הייחורים יהיו מסוגלים לספוג כמויות גדולות יותר של אור ככל שהשורשים יתחזקו,
ניתן להתחיל לקרב את נורות הפלואורסנט הקומפקטי (או MH) קרוב יותר אל הצמחים (עד ל-10 ס”מ).
כעת יש להתחיל לדשן בעדינות את התמיסה שמוגשת לשורשים כחלק מהמעבר לתקופת הצמיחה.
אם תהליך הייחור נראה לכם מסובך קיימים מכשירים לייחור אוטומטי שמזרזים ומקלים משמעותית על תהליך הייחור
למעבר אל כל הציוד לייחורים מושלמים לחצו על הקישור הבא :
צוות גרו שופ הרכיב עבורכם חבילות המספקות את כל הציוד לייחור צמחים מושלם
