פחמן דו חמצני (CO2) וחשיבותו לצמחים
כאשר צמחים הופיעו והתפתחו על פני כדור הארץ, ידוע בוודאות שריכוז הפחמן הדו חמצני (CO2) היה גבוה בהרבה ממה שהוא עכשיו.
הכוונה היא לתקופת הדינוזאורים לפני מיליוני שנים, אז ריכוז ה- CO2 היה מעל 1000 חלקים למיליון (ppm). נכון להיום, ריכוז ה- CO2 הממוצע באוויר העולם כיום הוא ppm 400.
לכן, צמחים שצמחו באותה תקופה נהנו וצמיחתם הומרצה ע”י נשימת אוויר עם ריכוזי פחמן דו חמצני (CO2) גבוהים ביותר. צמיחתם של הצמחים הומרצה באופן כל כך אינטנסיבי עד שריכוז החומר הצמחי על כדור הארץ באותה תקופה היה כל כך גבוה, שלאחר מות הצמחים והתאבנות נשארו כמויות אדירות של חומר צמחי מאובן בבטן האדמה.
לחומר הצמחי הזה אנו קוראים כיום נפט וסביר להניח שאתם מודעים למה הוא משמש.
אותה המרצה אינטנסיבית בקצב גדילת הצמחים היא הסיבה שהרבה גננים שמגדלים באקלים מבוקר בגידול הביתי דואגים להעשיר את אוויר הגינה שלהם בפד”ח (CO2).
במהלך הפוטוסינתזה הצמחים עושים שימוש בפד”ח בתור חומרי בניין מה שהופך אותו לאחד מהרכיבים החשובים והחיוניים לצמח.
בתהליך הפוטוסינתזה, הצמח מפרק את הפחמן מתוך הפד”ח (CO2) ונעזר בו לבניית העלים, גבעולים, פרחים ופירות.
ריכוז פד”ח (CO2) נכון וממוקדם יגביר את פריון הצמחים יאפשר צמיחה נמרצת ועבותה ולבסוף תשואה ויבולים גדולים יותר.
היתרונות בהעשרת פד”ח CO2)) הם:
יכול לצמצם את הזמן מן השתילה ועד לקציר.
להאיץ את הצמיחה ולהגדיל את היבול.
התנגדות טובה יותר כנגד מזיקים.
הפחתת הסיכוי להתפתחות של עובש.
במחקר שהתבצע באוניברסיטה לחקלאות של קליפורניה ביצעו השוואה בין ירק שגדל בחוץ לעומת חסה שגדל בחממה בעלת אקלים מבוקרים עם העשרת (CO2).
התוצאות היו ברורות משמעותית לטובת הירק שגדל בתנאים מבוקרים עם העשרת פחמן דו חמצני. הצמח שגדל בחוץ הגיע לבגרות והיה מוכן לשיווק ב- 62 ימים ואילו הירק שגדל בחממה תחת שיפור אקלים והעשרת פחמן דו חמצני (CO2) היו מוכנים לשיווק ב -48 ימים
רווח ברור של 14 ימים מהשתילה ועד לקציר.
בנוסף, התשואה הממוצעת בחממת זו היה גבוהה ב 33% יותר מהירק שגדל בשדה.
איכות התשואה הייתה אחידה יותר וירקות החממה נמכרו במחיר גבוה יותר בשל איכותם.
כיצד הצמח סופג את הפחמן הדו חמצני?
עליהם של הצמחים מכוסים במאות עד אלפי פיוניות (stomata) לכל ס”מ מרובע.
הפיוניות הן מעין נקבוביות המאפשרות לצמח לנשום גזים כמו פחמן דו חמצני (CO2), חמצן ואדי מים.
כמה CO2?
בגידול באקלים מבוקר ידוע כי רמת פחמן דו חמצני (CO2) גבוהה שבין 700 ו -900 חלקיקים למיליון (ppm) משפרת את התפתחותם של היבול והתשואה.
רוב הצמחים יצמיחו עלים ופרחים באופן נמרץ יותר, כאשר הכמות האופטימאלית של התפתחות ניראית ב- 800 (ppm).
שיחי ורדים הם ייחודיים בדרישות הפחמן הדו חמצני וילבלבו היטב בכ- 1200 (ppm) של פחמן דו חמצני.
לפירות וירקות רבים, רמת CO2 האידיאלית צריכה להיות לפחות בין 1000 ו- 1200 (ppm).
האם ניתן לתת יותר מדי CO2 לצמחים?
יותר מדי CO2 יכול להזיק לצמחים במידה ונגזים בהעשרת הפחמן הדו חמצני תהליך דיות בצמחים יופחת ויפגע בתהליך הפוטוסינתזה.
ללא או עם פחות דיות, שאיבת חומרי ההזנה בצמח תופחת ובכך יהיה לצמח פחות מזון החשוב להתפתחות דבר שיוביל להרעבת הצמחים והאטת צמיחה.
תחת רמת CO2 גבוהה מדי, העלים עלולים להתגלגל לתוך עצמם ויופיעו כתמים על עלוות הצמח כתוצאה מנמק (רקמה צמחית מתה).
רקמה צמחית מתה תהפוך לכר פורה לחיידקים ועובש.
גם דברים טובים נשארים טובים ברמה המתאימה, הגזמה בהעשרת פחמן דו חמצני עלולה להביא לירידה בצמיחה ולבסוף לפגיעה באיכות ובכמות היבול.
מתי וכמה CO2?
בדרך כלל, העשרת חלל הגידול בפד”ח לרמה שבין 1,000 ל -1,500 חלקיקים למיליון מומלצת.
לא יועיל לנו להגביר את הפד”ח לרמה גבוהה מ -1,500 חלקיקים למיליון.
רמות גבוהות יותר עלולות להפוך לרעילות לצמחים ואף לסכן בריאותם של בני אדם.
העשרת החלל לרמות גבוהות מהרמות הנ”ל יהוו בזבוז של כסף אלא אם אתם מגדלים ורדים.
מרבית הצמחים יעשו שימוש בפד”ח רק כאשר הם מבצעים פוטוסינתזה כלומר רק בשעות האור. העשרת החלל ב- CO2 כאשר הצמחים נמצאים בחושך היא חסרת תועלת ומזיקה לצמחים.
בחושך, צמחים דוחים את כל הגזים שבהם לא נעשה שימוש בתהליך הפוטוסינתזה.
כלומר גם הפחמן הדו חמצני שלא נעשה בו שימוש יפלט מהצמח אל חלל הגידול ואם נעשיר את החלל בעוד פד”ח נוסף בחושך הדבר עלול לגרום לחסימה שמונעת את הניקוי של הצמח כהכנה לזמן ההארה הבא.
אזהרת בטיחות לשימוש בפחמן דו חמצני
פחמן דו חמצני הינו גז שנמצא בריכוזים נמוכים באופן קבוע באוויר אותו אנו נושמים ואף נמצא בריכוז גבוה יותר באוויר שאנו פולטים.
עם זאת, ככל שרמות CO2 עולות, תפקוד הנשימה והמוח האנושי מושפעים.
אנשים עם בעיות נשימה כמו אסתמה עשויים להיות מושפעים מרמות פחמן דו חמצני כבר ברמה נמוכה יחסית של- 1,000 (ppm) זוהי רמה שבה אנשים ללא הפרעות נשימה לא ירגישו אי נוחות.
כאשר רמות הפחמן הדו חמצני באוויר עוברות את ה-6000 חלקיקים למיליון (ppm) אנשים עלולים לחוש סחרחורות ובחילות אך מספיק שהאדם יצא מהחלל אל האוויר בחוץ על מנת להסדיר את נשימתו ולהחזרת החמצן למחזור הדם והמח.
ברמות גבוהות יותר עלול הפד”ח להפוך לגורם לחנק ויש להימנע משהיה ממושכת במקומות מסוג זה.
איך להוסיף פחמן דו חמצני לחדרי גידול
העשרת חלל גידול יכולה להתבצע במספר אופנים,
ניתן להוסיף פחמן דו חמצני בעזרת בלון CO2 – דבר המצריך שסתום, ברז, מד לחץ ומד CO2 לשליטה בגז
דרכים נוספות להוספת פד”ח לחדרי גידול הם התססה של שמרים עם סוכר בסביבת חדר הגידול
כיום ניתן לרכוש שקיות פחמן דו חמצני כדוגמת Boost Buddy שמפיצות CO2 בחדר הגידול בעזרת פטריות
הפטריות בשקית משתמשות בחמצן הנפלט מהצמחים ומייצרות פחמן דו חמצני
השיטות האורגניות שהוזכרו אינן מאפשרות מעקב אחר אחוזי הגז שהוספנו לחלל הגידול
אבל מגדלים שהשתמשו בשיטות הללו מעידים על עליה משמעותית ביבול הסופי ובעמידות הצמחים
לטמפרטורות גבוהות.
הטיפ של גרו שופ: כאשר נוסיף פד”ח לחדר הגידול מומלץ להעלות את הטמפרטורה בחלל טווח שבין 27 – 29 מעלות